"מספרים נוער יחד"

טור ראשון

כתב - הלל אלטשולר

הנושא: "מחלת נוער יחד" - את מחלת יחד הספקתם כבר להכיר?
גורמים: מפגשים חברתיים עם נוער עיוור ולקוי ראייה.
תסמינים: תחושת געגוע עמוקה ומתמשכת עד שכרון חושים.
אמצעי להתגוננות: אין!!

נוער יחד הינו ארגון שהוקם לפני כעשור שנים, ובו יש קבוצה שבה נוער עיוור ולקוי ראייה נפגש ועושה חיים.

הארגון כולל בתוכו מפגשים חברתיים ומחנאות:
מחנה קיץ (חופש גדול), חנוכה ופסח, ובנוסף לזאת אחת לשבועיים ישנה פגישה בבית חינוך עוורים בירושלים (בתח"י) - פגישה כללית הנקראת "בתי קפה".
לארגון הזה מתנדבים מדריכים ומדריכות מכל הארץ הבאים להיות לעזר וסיוע לחניכים בעינייני דיומא.

כששמעתי פעם ראשונה על "יחד" חשבתי שאני בא להדריך בקבוצה של אנשים עוורים הזקוקים לסיוע... מהר מאוד התברר לי, שאולי אני באתי לתרום להם, אבל בפועל הם תרמו לי יותר.
אדם המסתכל מן הצד לא יודע מי נהנה יותר החניכים (עיוורים) או המדריכים.
החוויה הסוחפת בשהייה במחיצתם, בין אם זה השירים המצחיקים, או הזרימה הטיבעית ששופעת מהם כ"כ, עושה את ההנאה.
בהתחלה המצב לא מובן. כשהם שרים על עצמם: "אני עוור - אני לקוי - זאת לא אשמתי - אני צריך לווי".
המצב פשוט אבסורדי לראות אותם זורמים עם עצמם ועם הבעיות שלהם ולומדים איך לחיות ולהתמודד עם המצב בצורה הטובה והיפה ביותר.
הכיף והשימחה זועק שם מכל החורים והפינות, אם זה במוראל שיש באוטובוסים - שהאוטובוס רועד בדרך למחנה: "יחד כאן ויאללה בלאגן והופ והופ ויאללה בלאגן".
התחושה תמיד מרוממת וסוחפת אין מצב שאחד ישב בצד ולא ישתתף, כולם משתתפים ונהנים, הכל באווירה הטובה, ואפילו הבדיחות אחד על השני: "שמעון הוא דפוק במח ויש לו מח של אפרוח".
כל חניך או מדריך חדש שמצטרף תמיד ילווה בשיר כניסה ועידוד על שחבר אליהם.
"יחד" הפך להיות מקבוצת נוער לדרך חיים, התופס שטח אינטגרלי גדול בחיינו ומשפיע עלינו בהרבה תחומים. הראש עסוק רק בהם. קשה להתרכז בדברים אחרים.
פעם ניסו להסביר לכם מה זה "גן עדן" במילים?? גם לי קשה להסביר!
רק כיף ועוד כיף.
אהההה נזכרתי בעוד דבר.... כיף. כבר אמרתי??

אני נידבקתי, גם אתה רוצה להדבק???

לפרטים:
שירית אביטן
דוא"ל - noar_yachad@walla.com

• לדף העשור הראשי